האם ללכת לטיפול פסיכולוגי הוא ברירת מחדל למי שאין לו חברים לדבר איתם ? מה היתרון שיש לפסיכולוג על פני חבר קרוב ? האם פסיכולוג "שווה" יותר מחבר בעת שיש קושי ומצוקה ?
לחברים יש מקום מרכזי וחשוב בחיינו וכבודם במקומם מונח. אלא שחברות טובה וטיפול פסיכולוגי הם שני דברים שונים וממלאים תפקידים שונים. לא עומדת כאן השאלה מה שווה יותר, שניהם חשובים. אני אדבר כאן על היתרון שבפניה לאנשי מקצוע בעת הצורך על פני היעזרות בחבר או חברה.
- פסיכולוג הוא בעל מומחיות שנרכשה בהרבה שנות לימוד והכשרה מעשית, והמקצועיות חשובה מאוד כי טיפול נפשי הוא עניין מורכב . לחבר יכולות להיות אינטואיציות טובות וכוונות מצוינות, ומילה שנזרקת בזמן מתאים בהחלט יכולה להקל. אבל בעבודה טיפולית אחראית לא די באינטואיציה. יש צורך בכלים המקצועיים הנלמדים ומתורגלים לאורך שנים ארוכות של הכשרה.
- בטיפול, בשונה מחברות, היחסים אינם הדדיים. במפגש המטופל משלם למטפל, ובתמורה מקבל את מלוא תשומת הלב, האחריות והמקצועיות של הפסיכולוג. במפגש עם חברה ישנה ציפייה להדדיות: את מספרת והחברה מספרת. החברות לא תשרוד לאורך זמן אם תמיד רק אחד הצדדים מקבל והצד השני רק נותן, מקשיב ומתייחס.
- רמת המחויבות של הפסיכולוג גבוהה ואינה מוטלת בספק: עבור החבר המחויבות היא בחירה, הוא לא תמיד פנוי לכך ולא תמיד מתאפשר לו להיפגש ולשוחח. לעומת זאת, בטיפול ישנה מסגרת מחייבת ומובנית מבחינת זמן, משך פגישה ותכיפות הפגישות.
- לפסיכולוג יש סמכות מקצועית, מה שאין לחבר או חברה. החבר יכול להיות בעל תכונות חביבות ובעל כישורים מצוינים בתחומים שונים, אבל לא בטוח שהינו בר סמכא בעיסוק בנפש שלנו. אדם המגיע לטיפול פסיכולוגי פוגש מומחה בעל סמכות מקצועית.
- הפסיכולוג הוא במעמד נייטרלי. אין לכם מעורבות קודמת איתו, ואין היסטוריה של יחסים קודמים בינכם, כך שהפסיכולוג משוחרר מדעות מקובעות ומוטות עליכם. זאת, בניגוד לחבר או חברה, שמלכתחילה כבר טעונים בעמדה כלשהי כלפיכם מהכרות קודמת. כמו כן, היחסים עם פסיכולוג הם "נקיים" יותר כי אינו חלק מהחיים היומיומיים שלכם, ואף לא יהיה בעתיד – בניגוד לחבר או חברה טובים. שעמם תרצו להישאר בקשר, מה שאולי יגביל את שני הצדדים במידת הפתיחות ובמידת החופשיות להתבטא . בפסיכולוג אנו נעזרים רק לתקופה מוגבלת, ואז הוא "יוצא מחיינו".
חומר למחשבה !