אם אין אני לי – מי לי ?
המושג 'עצמאות' נקשר בתודעתנו עם קיומנו הלאומי. אולי מן הראוי להרהר מעט גם בעצמאות האישית שלנו: מה זה אומר להיות ולהרגיש עצמאי? מה עוזר לפתח עצמאות? ומה מרוויחים מזה?
מתי אנו מרגישים עצמאיים ?
אנו מרגישים עצמאיים כשאנו מנהלים את חיינו מתוך חיבור לעצמנו, מתוך הקשבה לצרכים שלנו. כשאנו עושים משהו כי רוצים, ולא כי 'צריך', 'כי ככה עשיתי תמיד', 'כי ככה לימדו אותי', 'כי מישהו מצפה ממני', 'כי אף פעם לא עשיתי אחרת', או 'כי אני חייב לרצות מישהו'.
אנו מרגישים עצמאיים כשאנו אמיתיים: לא פועלים מתוך "האני המזויף", מתוך מסיכה כלשהי שלבשנו כדי להראות אחרת לעולם ואולי גם כדי להסתיר דברים מאיתנו עצמנו.
אנו מרגישים עצמאיים כשאיננו פועלים במצב של תלות: כשאנו מחליטים לפעול וחשים שמה שאנו עושים נכון לנו כשלעצמו, ולא בהקשר של 'מה יגיד בן זוגי', 'האם אבא יהיה גאה בי' 'האם זה ימצא חן בעיני ילדי', או 'מה יחשבו עלי בתור אמא בבית הספר'. אין, כמובן, כל רע בזה שמעשי ימצאו חן בעיני האחרים, אך החשוב הוא, שאני עושה אותם לא כדי למצוא חן, אלא כי אני מאמין שזה נכון לי.
אנו מרגישים עצמאיים כשאנו מרשים לעצמנו לחוות גם כישלונות. מובן, שכאשר מצליחים, יש תחושה טובה של מסוגלות, כוח ויכולת. אבל, כשעושים דברים – גם שוגים, וחשוב להבין שגם מאי הצלחות אנו נבנים. ילד שהחליט ללבוש שרוול קצר ביום אביב קריר, ולא נהנה כי היה לו קר, ילמד היטב איך לשמור על עצמו בפעם הבאה, או בפעם שאחרי הפעם הבאה, לקח שהיה מתפספס אילו אמא היתה מכריחה אותו לקחת סוודר. כשיש מי שמגונן עלינו כל הזמן, מונע מאיתנו 'נפילות', 'מרפד לנו פינות' ומכין לנו את 'רשת הביטחון' – לא נפתח ביטחון עצמי ותחושה איתנה של עמידה על הרגליים שלנו. תמיד תשאר ההרגשה שמישהו ידע יותר טוב ממני מה טוב בשבילי ומנע ממני איזו תוצאה שלילית, ותמיד ניוותר עם חרדה מה היינו עושים בלעדיו. להסיר הגנות זה להעביר מסר של 'אני סומך עליך שתסתדר' וזהו מסר מחזק ובונה. הגנת יתר היא מסר הפוך של 'אינני סומך עליך…' על כל המשתמע מכך.
מה עוזר לפתח עצמאות ?
ראשית, נסייע לילדינו, בכל גיל ובכל שלב, להיות מחוברים לעצמם ולהגדיר לעצמם מה הם רוצים, ונאפשר להם לעשות בחירות נכונות. ילד קטנטן בן שנה אפשר לשאול 'האם אתה רוצה תפוח או בננה?', ילד בגן יכול להחליט לעצמו איזה סוודר ילבש ביום קר או מה ירצה למצוא בתוך הכריך שלו, וילד גדול יותר יוכל לבחור חוג מתוך כמה חוגים שבאים בחשבון.
לא ניתן לילדינו, בכל שלב ובכל גיל, שירותים מיותרים. כאשר התינוק מסוגל לתפוס כף ואיכשהו להגיש בה מזון אל פיו, כדאי מאוד לא לעשות זאת במקומו (אפשר בנוסף…). כאשר הילד הקטן מסוגל להוריד את מכנסיו בעצמו ולהיכנס לשירותים – לא נעשה זאת במקומו. כאשר הבת יכולה לקשור בעצמה את השרוכים לא נעשה זאת בשבילה. וכאשר בננו המתבגר מתכונן לטיול בבית הספר או בתנועת הנוער – מדוע שנארגן בשבילו את התרמיל, אם הוא יודע לעשות זאת בעצמו? לתת שירותים מיותרים פירושו להעביר מסר של 'אתה עוד לא ממש יכול', ו 'אנו לא סומכים עליך'. זכרו נא, שכמו כל דבר, העמדה הזו אינה טוטאלית, כלומר, לא נורא אם לפעמים ובאופן יוצא מן הכלל נעזור גם עם הדברים שהילד כבר יודע לעשות בעצמו, כמו, למשל, כשההורה מאוד לחוץ וממהר, או כשהילד חולה ורוצה להתפנק קצת אצל אבא ואמא, או בעת מצוקה ומשבר זמני כשחלה נסיגה ביכולת התפקוד.
ואשר לנו, המבוגרים.
גם לנו יש עמדות של "לא יכולה" ו"לא מסוגל בשום אופן". מכירים את האישה שממש לא מבינה שום דבר בכספים, ומפתחת תלות מוחלטת בבעלה בתחום הזה? היא "אינה מבינה " דבר בכספים, בחשבונות, בבנק, בביטוחים, בהצעות מחיר, וכיב'. או מכירים את הגבר שבשום אופן לא מסוגל לעשות אמבטיה לתינוק, וגם לא להרגיע את הילד הגדול יותר ולספר לו סיפור, כך שאם רעייתו מאחרת קצת הוא ממש אבוד וטובע תחת העול? אני מכירה גברים, שמעולם לא למדו להפעיל את מכונת הכביסה ואת המייבש, או להחליף את השקית של שואב האבק, שלא לדבר על להכין משהו במטבח…כמותם, ישנן נשים שלהחליף נורה זו בעיה שכמעט לא ניתן להתגבר עליה, ולתלות תמונה בבית זה כבר ממש מעבר ליכולתן.
אז החדשות הן: את העמדה של 'לא יכולה' ו'לא יכול' ראוי להחליף ב'מעדיף שלא' וב'לא כל-כך אוהבת'. זה יעשה את כל ההבדל בין להרגיש תלוי וחסר אונים מול משימות, לעומת להרגיש עצמאי. לא בכל חייבים להצליח ולהצטיין, אבל בניהול חיינו ביומיום מאוד עוזר אם מנסים ועושים מה שיכולים.
מה נרוויח מתחושת עצמאות ?
את הביטחון שיש לנו את עצמנו.
את הידיעה, שגם אם ניפול – נדע איך לקום.
את ההכרה שגם אם לא יימצא לידינו מי שיושיע אותנו (אמא-אבא, הבוס, חברים, המורה, בן הזוג) – לא נלך לאיבוד.
את הנחמה שנותנת הידיעה שלנו את עצמנו שכבר היינו במצבים לא נוחים וידענו לצאת מהם בשלום.
בכל זמן נוכל לעצור ולחשוב רגע: מה אני רוצה? מה אני צריך? מה אני יכול לעשות עכשיו כדי להשיג את זה?
להיות עצמאי זה להרגיש חזק, בטוח בעצמי ואופטימי.