מהו טיפול משפחתי, מהם יתרונותיו? אילו בעיות מתאימות לטיפול משפחתי? אם לילד יש בעיה, מדוע צריכה כל המשפחה לבוא?
מה זה טיפול משפחתי?
טיפול משפחתי הוא גישה טיפולית, הרואה את המשפחה כיחידה המטופלת גם כאשר רק אחד מבני המשפחה מוגדר כסובל ישירות מהפרעה כלשהי. החשיבה בבסיס גישה זו היא, שדפוסי ההתנהגות במשפחה משפיעים על הפרט, והפרט משפיע על דפוסי ההתנהגות המתהווים במשפחה. כל אחד מבני המשפחה הוא חלק בלתי נפרד הן מהבעיה והן מהפיתרון. על כן, הטיפול מכוון לעזור לא רק לבן משפחה אחד, אלא לכל מערכת היחסים המשפחתית.
דוגמה: כשיש ילד מאוד פסיבי ותלותי, מנגד ישנה אם דומיננטית, מגינת יתר ומפנקת. יתכן שהיא בחרה בהתנהגות זו כיוון שהטיפול בילד מעניק לה משמעות ותחושת ערך, בזמן שבן זוגה מנוכר אליה והיא חשה בדידות. יתכן שבן הזוג, אביו של הילד, מתנהג באופן מנוכר כיוון שהוא מרגיש עצמו מחוץ לקשר החזק שבין אשתו ובנו. הילד, מצידו, ממלא את צרכי אמו בכך שהוא מאפשר לה להיות עסוקה בו כל הזמן (לא במודע, כמובן). הטיפול יתמקד בכל שלושת בני המשפחה, וינסה לשנות את דפוסי ההתנהגות שלהם, כך שכל אחד מהם יוכל להשתנות בכוון הרצוי. אילו, לעומת זאת, היינו מטפלים רק ב"ילד התלותי" כבעל הבעייה, היה קשה לשחרר אותו מהתלות כל עוד אמו אינה מאפשרת זאת בשל קשייה היא, הקשורים בבן זוגה, ולא היה חל שינוי בתהליכים המשפחתיים שיצרו את הבעיה. האם, האב והילד, כל אחד מהם הוא חלק מהבעיה, מושפע ממנה, ויכול להשפיע על הפיתרון. במילים אחרות: הבעיה של "הילד התלותי" היא, בעצם, יצירה משותפת של כל בני המשפחה, וכדי לטפל בבעיה, יש לשנות את הדפוס המשפחתי המקשה שנוצר.
רוב הבעיות איתן פונים לטיפול אישי מתאימות לטיפול משפחתי. המטפל נפגש עם כל המשפחה, או עם כמה מחבריה בהרכבים שונים, כולל פגישות פרטניות לפי הצורך.
אם לילד יש בעיה, מדוע צריכה כל המשפחה לבוא?
ילדים, עוד יותר ממבוגרים, מחוברים למשפחה שלהם בקשרי השפעה הדדית חזקים עד כדי תלות. כאשר לילד יש בעיה, אין ספק שהיא מושפעת על-ידי ההיסטוריה המשפחתית, על-ידי מה שקורה במשפחה ואיך שהמשפחה מגיבה לקושי. אין גם ספק, שבני המשפחה הם הדמויות המשמעותיות ביותר היכולות לעזור לילד. הטיפול המשפחתי הוכח גם כיעיל ביותר בטיפול בילדים, וגם כיעיל ביצירת אוירה של שיתוף, שעוזרת לילד לא להרגיש חריג ולשתף פעולה עם הטיפול ועם משפחתו.
יתרונות הטיפול המשפחתי
1. אין התמקדות על ה"בעייתי" של המשפחה, דבר שתורם לערך העצמי שלו, מונע רגשות אשמה ובושה ומציב אותו כאחד מכולם, ולא כחריג. מתייחסים לכל בני המשפחה ולקשרים בינהם, ומונעים גלישה לעבר השלכת כל הבעיות על "השעיר לעזאזל".
2. כל בני המשפחה נמצאים בחדר אחד, מדברים, מגיבים אחד לשני ומתנהגים בצורה האופיינית להם. המטפל יכול לראות את התקשורת כפי שהיא מתרחשת בזמן אמת, להצביע עליה ולחדד דברים. כשכולם נמצאים, אפשר "לדבר עם" ולא "לדבר על", ולאפשר לשינוי להתרחש. נוכחות בני המשפחה והתקשורת הישירה ביניהם נותנת עוצמה רבה ותנופה לתהליכים של שינוי.
3. תהליכי השינוי חלים על כל המשפחה בעת ובעונה אחת, כולם שותפים לשינוי. בטיפול פרטני, כאשר חל שינוי אצל "הבעייתי", קשה לבני המשפחה האחרים לקבלו, או אפילו להבחין בו, ולעתים הם אף מאויימים מהשינוי. בטיפול משפחתי כולם "צומחים ביחד" והתזוזה חלה אצל כולם, כל אחד במידה שהוא יכול.
4. טיפול משפחתי הוא, על פי רוב, קצר מועד, ממוקד בפתרונות ומכוון למטרה טיפולית שנקבעה במשותף על ידי המטפל והמשפחה.