מה כוללת התקשורת הזוגית המילולית ?
האם לכל סוג שיחה יש תפקיד וערך ?
התקשורת היא לב ליבו של הקשר בין אנשים. היא המפתח לכל מערכת יחסים, מהפשוטה ביותר, של קניית כוס מיץ בקיוסק, ועד למורכבת ביותר, מערכת יחסים זוגית. תקשורת יעילה במערכת זוגית תורמת לקשר, בונה ומפתחת אותו, מחברת שני יחידים לזוג שפועל ביחד להגשמת מטרות משותפות, תוך נאמנות עצמית, הבנת צרכי בן הזוג וכיבודם.
אנו "עושים" תקשורת כל הזמן ובכל דרך אפשרית: מכוונת ובלתי מכוונת, גלויה, סמויה, מילולית ובשפת גוף. בכל עשיה או אמירה, או אפילו בהיעדרן, אנו מעבירים מסרים לבני זוגנו: במילים, בתנועות, במבטים, בצורת ההופעה שלנו ואף בהתעלמות ושתיקה. בכתבה זו אתייחס לתקשורת המילולית.
מה כוללת התקשורת הזוגית המילולית ?
התקשורת המילולית כוללת מגוון שיחות בעלות אופי שונה: שיחות עמוקות ורגישות ("שיחות נפש"), שיחות המעבירות מידע, תכנון מהלכים ותכניות וגם שיחות חולין קטנות. לכל סוג שיחה יש תפקיד וערך משלה. אילו בני זוג היו משוחחים רק בנושאים "חשובים" ומוסכמים כחשובים לשניהם, היה הקשר הזוגי מתרוקן מחומרים הבונים ומעבים את האינטימיות והקירבה.
כך, למשל, שיחות החולין על הדברים הקטנים והלא-כל-כך חשובים, ששמענו במקום העבודה, שראינו בשכונה, או את מי פגשנו היום בדרך הביתה. שיחות אלו ממלאות צורך של קיום קשר רציף, של שיתוף, עדכון והפגת תחושות בדידות. השיחות על החוויות היומיומיות קושרות קשרים נוספים במארג חייהם של בני הזוג, ומפתחות את החברות ביניהם. וחברות היא בסיס נהדר לקשר זוגי.
תפקידן של "שיחות הנפש" הוא סיפוק תמיכה ריגשית. כשאנו עוברים חוויה לא נעימה בה מעורבים רגשות חזקים של כאב, כעס, בושה, השפלה או חוסר אונים, אנו זקוקים לתמיכה. אנו צריכים להרגיש שאיננו לבדנו ושיש לנו שותף אמין ואוהב, המתייצב לצידנו מול "האויבים" גם אם אינו שלם לחלוטין עם הצד שלנו. כשבן הזוג אינו מקשיב לנו, או מגיב באופן שמערער את הרגשתנו – 'למה תמיד אתה כזה לוזר?', 'למה את חוזרת תמיד על אותה טעות?' – אנו לומדים שעדיף לנו לא לשתף. ואז, היחסים מדללים ומתרחקים.
גם חוויות משמחות מקבלות ערך מוסף של הנאה כפולה כשמשתפים בהן אדם קרוב, ששמח וגאה בנו. לעומת זאת, כשאנו שמחים ומשתפים אבל סופגים תגובה צוננת, צונח פלאים מדד ההנאה שלנו. כך, למשל, כשאישה מספרת לבן זוגה – 'היצלחתי בבחינה !' והוא עונה 'מה את מתפעלת? שמעתי שהיה כל כך קל, שברור שכל אחד יצליח' – הרי שזו תגובה בולמת וחוסמת תקשורת, המזמינה שתיקה, ריחוק והתבדלות בתחומי החיים המשותפים.
מהי פתיחות יתר בתקשורת זוגית, והאם היא רצויה ?
למושג "פתיחות בתקשורת" יש גם פן הטומן סכנה של מינון יתר. כאשר אנו יותר מידי "פתוחים" ו"חופשיים" (בכוונה במרכאות כפולות…) , אנו אומרים דברים בלי להפעיל שיקול דעת ובלי כבוד למרחב האישי של בן הזוג. אנו מאמינים שזה בא ממקום של איכפתיות רבה לגבי כל הקשור באותו אדם, ובגלל שהוא כל כך חשוב לנו, מותר לומר דברים קשים, שלא היינו מעזים לומר לאף אדם אחר ו"לשחרר" ביקורת נוקבת בלי ניסיונות ריכוך ועידון. אנו חשים כל כך קרובים אליו, עד כי הגבול בינינו מטשטש, וכשאנו מדברים אליו אנו מדברים כמו לעצמנו. למרבה הצער, הדברים מתקבלים כעלבונות קשים ופוגעים, ומשיגים תוצאה הפוכה מזו שקיוינו לה. אין לנו רשות לפגוע בבן או בת הזוג במסווה של "פתיחות".